46.
הלל עובד כשכיר אצל מעסיקו היחיד זה 4 שנים. גמול עבודתו משתלם על בסיס של חודש. ביום 1/8/2019 נפגע תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו. כתוצאה מהפגיעה לא היה מסוגל לעבוד 96 ימים בנוסף על יום הפגיעה. בכל אותם ימים נזקק לטיפול רפואי ולהחלמה. הפגיעה הוכרה ע"י המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה (יצוין שבכל החודשים שקדמו לפגיעה הלל קיבל משכורת מלאה).
הכנסתו של הלל, שממנה מגיעים דמי ביטוח, בשישה החודשים שקדמו ל-1/8/2019:
מהו סכום דמי התאונה אותו הלל זכאי לקבל מהמוסד לביטוח לאומי?
א. 48,384 ₪
ב. 45,864 ₪
ג. 36,288 ₪
ד. 34,398 ₪
47.
עובד ז"ל עבד כשכיר אצל מעסיקו 5 שנים, עד שפגיעה בעבודה גרמה למותו (המוסד לביטוח לאומי הכיר בה כתאונת עבודה). הוא השאיר אחריו אלמנה, עקרת בית, שעמה 2 ילדיהם (בני 3 ו-5). כאשר האלמנה הגישה את התביעה לקצבת תלויים (עם תוספת ילדים) לפקיד המוסד לביטוח לאומי, הודיע לה האחרון שמזה כשנה מעסיקו של בעלה לא שילם למוסד לביטוח לאומי דמי ביטוח בעדו.
האם, בנסיבות שתוארו לעיל, זכותה של האלמנה לקצבת תלויים (עם תוספת ילדים) תיפגע? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מִבֵּין המשפטים הבאים)
א. כן, זכותה של האלמנה לקצבת תלויים תפגע.
ב. לא, במידה והאלמנה תשלם את דמי הביטוח שלא שולמו בשנה האחרונה.
ג. לא, לעניין זכותה של האלמנה לקצבה האמורה, יראו את דמי הביטוח כאילו שולמו.
ד. כן, כיוון שחלפה מעל שנה בה המעסיק לא העביר בגינה תשלומים למוסד לביטוח לאומי.
48.
הלל עובד כשכיר אצל מעסיקו היחיד זה שנתיים. ב-1/7/2019 יצא לשירות מילואים חצי-יומי (בהתייצבות אחת) שהתחיל בשעה 16:30 ונמשך חמש שעות (כולל נסיעה אל מקום השירות וממנו). להלן פרטי שכרו ב-6 החודשים שקדמו ל-1 בחודש שבו החל שירות מילואים:
כמו שצוין בטבלה שלעיל, בתלוש 4/2019 הלל קיבל ממעסיקו, בְּנוֹסָף לשכרו החודשי הרגיל, הֶפְרְשֵׁי שכר בסך 5,687 ₪, בעד חודש 2/2019.
מהו סך תגמול המילואים שישלם המוסד לביטוח לאומי בעד תקופת מילואים זו?
א. 194 ₪
ב. 324 ₪
ג. 0.00 ₪
ד. 162 ₪
49.
ב-31/3/2019 ניתן צו פירוק נגד חברת "גיטי בע"מ" ונותקו יחסי העבודה בין החברה להלל, העובד הוותיק, עם פיטוריו. באותו זמן, גם נמצא שב-10 החודשים שקדמו בתכוף ל-31/3/2019, לא העבירה החברה את חלקה בתשלומים לקופות הגמל של הלל. מפרק החברה אישר שבקופת הגמל לקצבה של הלל, שהיא "ביטוח פנסיה מכוח הסכם קיבוצי", נותר חוב בסך 12,986 ₪ (בשל הלל) ובקופת הגמל להשתלמות ("קרן ההשתלמות") שלו נותר חוב בסך 6,566 ₪ (בשל הלל). יצויין ששכר עבודתו של הלל שולם לו בכל אותם החודשים.
ככל שהמוסד לביטוח לאומי אישר את זכאותן של קופות הגמל הנ"ל לגמלה לפי פרק ביטוח זכויות עובדים בהליכי חדלות פירעון (זכויות עובדים בפשיטת רגל ובפירוק תאגיד), בשל חובות אלה של החברה (בשל הלל), מהי הגימלה המרבית שתקבל כל אחת מהן? (בחר/י את הנכון ביותר מבין המשפטים הבאים):
א. קופת הגמל לקצבה תקבל את כל החוב וקרן ההשתלמות תקבל חלק (4,570 ₪) מהחוב.
ב. רק קופת הגמל לקצבה תקבל את כל החוב.
ג. הן קופת הגמל לקצבה והן קרן ההשתלמות, תקבלנה את כל החוב.
ד. קרן ההשתלמות תקבל את כל החוב וקופת הגמל לקצבה תקבל חלק (9,038 ₪) מהחוב.
50.
במהלך עבודתו ועקב עבודתו אצל מעסיקו לקה הלל, מהנדס הכימיה, בהרעלת ניקל ותרכובותיו, חומרים המזיקים לבריאות שעבודתו כרוכה בחשיפה אליהם. עקב ההרעלה החריפה שלקה בה, היה רתוק לביתו ולא היה מסוגל לעבוד כלל במשך 63 ימים. בכל אותם ימים נזקק לטיפול רפואי ולהחלמה. יצוין שהרעלת הניקל בה לקה נקבעה כמחלת מקצוע בתקנות הרלוונטיות.
האם ניתן לראות במחלה זו, בה לקה הלל, כפגיעה בעבודה, שעשויה לזכות אותו בדמי פגיעה מהמוסד לביטוח לאומי? (בחר/י את המשפט הנכון ביותר מבין המשפטים הבאים):
א. לא ניתן לראות במחלה זו כפגיעה בעבודה, שעשויה לזכות את הלל בדמי פגיעה.
ב. כן, אך רק במידה והעובד אינו כשיר לעבודה למשך 91 יום.
ג. לא, מדובר במחלה שבגינה יש לנכות ימי מחלה מהיתרה הצבורה של העובד.
ד. כן. ניתן לראות במחלה זו כפגיעה בעבודה, שעשויה לזכות את הלל בדמי פגיעה.