מעסיק המעמיד לרשות העובד רכב צמוד, מעניק לו למעשה הטבה, כיוון שהרכב עשוי לשמש את העובד, לצד צרכי העבודה, גם לצרכים פרטיים. מסיבה זו סעיף 2(2)(א( לפקודת מס הכנסה קובע, כי  העמדת רכב צמוד לשימוש העובד, מהווה חלק בלתי נפרד מהכנסתו החייבת במס של העובד ומנגד המעסיק מחוייב לשלם דמי ביטוח לאומי עבור ההטבה שניתנה לעובד.

לחצו כאן >>> לבדוק כיצד ניתן להפחית את עלות העסקת העובדים ב 5% לפחות!

 

מי קובע את גובה שווי השימוש ברכב?
שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, מוסמך לקבוע את שוויו של השימוש ברכב שהועמד לרשות העובד – כך לפי האמור בפקודה.

מה הכלל במקרים בהם הרכב בבעלות העובד?
ישנם מקרים בהם הרכב שבבעלות העובד, משמש אותו גם לצרכי העבודה. במקרים אלו,  המעסיק מחזיר לעובד הוצאות רכב. ככלל, סכום ההחזר נחשב כהכנסה חייבת במס.
סייג לכך ניתן בפסק הדין אליל 2000 שיווק וניהול בע"מ נ' פקיד שומה רחובות (עמ"ה 1184-06), בעניין ניכוי הוצאות רכב (שנשא בהן העובד). בית המשפט קבע, כי אילו הייתה מוכיחה המערערת (החברה המעסיקה) את היקף ההוצאה ברכבים הפרטיים של עובדיה, הוצאה אשר שימשה לניוד העובדים, הרי שאז, היו הוצאות רכב אלה מותרות בניכוי (הגם שבפועל העובד הוא שנשא בהן).
המסקנה היא  כי במקרה בו יערוך הנישום רישומים המפרטים את סוג הנסיעה העסקית ופרטיה, בצורה שתאפשר לפקיד השומה לבקר ולבדוק את אותן ההוצאות, על פקיד השומה יהיה להתיר בניכוי את אותן הוצאות על פי אותם רישומים, תוך סטייה מההוראות הכלליות שבתקנות, ובלבד שלא נמצאו פגמים עובדתיים באותם הרישומים (למשל רישום נסיעה פרטית כנסיעה עסקית).  

  התקופה לחישוב שווי השימוש

 על פי פקודת מס הכנסה, שווי השימוש ברכב שייזקף לשכרו של העובד הוא שווי עבור חודש מלא, ולא חודש חלקי. כלומר, אין להתחשב באותם ימים שבהם העובד לא עבד בפועל  ולא השתמש ברכב כגון ימי מחלה, חופשה, נסיעה לחו"ל וכו'.  כל עוד הרכב נשאר ברשותו של העובד ולא שימש עובד אחר, יש לזקוף לשכרו של העובד שווי שימוש מלא.  
 רק במידה ועובד אחר השתמש ברכב בתקופה שבה העובד נעדר מעבודתו מכל סיבה שהיא, יהיה  ניתן לחלק ביניהם את הזקיפה החודשית, וזאת בהתאם ליחס ימי השימוש ברכב באותו חודש לכל אחד מהם.
 
 
סוגי רכבים שיש לחשב עבורם שווי שימוש
 על פי תקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות רכב), התשנ"ה – 1995 רכבים שיש לחשב עבורם שווי שימוש הם:
"אופנוע שסיווגו  L3, רכב שסיווגו M1, ורכב שסיווגו N1, כמשמעותם בתקנות התעבורה, התשכ"א - 1961, למעט רכב עבודה כמשמעותו בפקודת התעבורה ולמעט רכב תפעולי, בין שבבעלותו של הנישום ובין שלא בבעלותו, ובלבד שמשקלו הכולל המותר פחות מ- 3,500 ק"ג."
 
על פי תקנה 271א  לתקנות התעבורה, התשכ"א- 1961 -
רכב מסוג 1M הוא רכב להסעת נוסעים שבו עד 8 מושבים נוסף על מושב הנהג, ומשקלו הכולל המותר עד 3,500 ק"ג ואשר תוכנן , נבנה ויועד להסיע נוסעים.
 רכב מסוג N1 הוא רכב מסחרי שמשקלו אינו עולה על 3,500 ק"ג.
 אופנוע מסוג L3:הוא אופנוע שנפח מנועו עולה על 125 סמ"ק והספק מנועו מעל 33 כוח סוס.
 
 
סוגי רכבים שאין לחשב עבורם שווי שימוש
על פי תקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות רכב), התשנ"ה- 1995, אין לחשב שווי שימוש ברכב עבור רכב עבודה ורכב תפעולי כהגדרתם בתקנות התעבורה.
רכב עבודה  הוא רכב שאינו מיועד להסעת נוסעים, מותקן עליו ציוד עבודה והוא מיועד לביצוע עבודה בלבד.
 
רכב תפעולי הוא אחד מאלה:
1.  רכב ביטחון המשמש בפעילות מבצעית או ביטחונית בלבד, כמו אמבולנס של מגן דוד אדום, רכב של משטרת ישראל או של צבא הגנה לישראל, רכב לכיבוי שריפות וכו'.
2. רכב שלא הועמד לרשות עובד מסוים והוא משמש את המעסיק במהלך עבודתו, ועם סיום יום העבודה, הרכב נשאר במקום העבודה.  
 
השיטות לקביעת שווי שימוש ברכב
 ישנן שתי שיטות לקבוע את שווי השימוש ברכב: (1) שיטת קבוצת המחיר ו-(2) שיטת שווי השימוש הליניארי.
 
שיטת קבוצת מחיר
שיטה זו מתייחסת לרכבים שנרשמו במשרד התחבורה עד 31/12/2009. שיטה זו מסווגת את הרכבים לפי קבוצות, ולכל קבוצה נקבע שווי שימוש מסוים, כאשר שווי השימוש מתבסס בעיקר על סוג הרכב כפי שנרשם ברישיון הרכב, נפח מנוע וכו', ולא מתבסס על שנת  הייצור של הרכב.
 
בתקנות מס הכנסה (שווי שימוש ברכב), התשמ"ז- 1987 נקבע מהו הסכום שיש לזקוף לשכרו של עובד שקיבל רכב צמוד ממעסיקו.
 להלן פירוט סכומי שווי כלי הרכב לפי קבוצות מחיר (לא כולל כלי רכב שנרשמו לראשונה מיום 1/1/2010 ואילך) )הסכומים הינם בש"ח ומתייחסים לשנת המס 2019):

קבוצת מחיר	שווי חודשי	שווי שנתי
1	2,940	35,280
2	3,190	38,280
3	4,100	49,200
4	4,920	59,040
5	6,810	81,720
6	8,830	105,960
7	11,360	136,320
אופנוע 3L	980	11,760

בשנת 2016 חתמה ישראל על הסכם פריז, שבמסגרתו התחייבה לפעול להפחתת פליטות גזי החממה. אחד האמצעים להשגת יעדי ההפחתה הוא הפחתת הפליטות מתחבורה, על ידי מעבר לתחליפי דלקים ולתחבורה חשמלית. כדי  לעודד רכישת רכבים היברידים או חשמליים, על פני רכבים המונעים באמצעות בנזין וסולר, המחוקק חוקק הטבות שונות. בין יתר ההטבות הוא הפחית את שווי השימוש לרכב היברידי וחשמלי על ידי התקנת תקנות מס הכנסה (שווי השימוש ברכב) (הוראת שעה), תשע"ו-2015, אשר קבעו כי שווי השימוש יופחת לרכב היברידי ולרכב חשמלי באופן הבא:
הפחתה משווי שימוש לרכב היברידי שאיננו נטען מרשת החשמל 530 ש"ח.
הפחתה משווי שימוש לרכב היברידי שנטען מרשת החשמל 1,050 ש"ח
הפחתה משווי שימוש לרכב חשמלי 1,050 ש"ח