שאלה רבת חשיבות הינה כיצד מוגדר שכר עבודה בחוק לצמצום השימוש במזומן.

החוק לצמצום השימוש במזומן מגדיר שכר עבודה תוך הפניה אל חוק הגנת השכר, אשר מגדיר "שכר עבודה" – כך: "לרבות תשלומים בעד חגים, פריון עבודה ושעות נוספות ותשלומים אחרים המגיעים לעובד עקב עבודתו ובמשך עבודתו".

אם ניישם את הכללים והפסיקה של דיני עבודה אזי להגדרת שכר עבודה נכנסים כמובן רכיבי השכר השונים (שכר בסיס, שעות נוספות ורכיבים אשר משולמים עקב העבודה ובמשך העבודה, וכן תשלומים אשר הוגדר דינם כדין שכר עבודה בחוקים השונים דוגמת: דמי מחלה, דמי חופשה, תמורת חופשה, פדיון חופשה וכד'.

מנגד לא יחשבו כשכר עבודה תשלומים בגין החזרי הוצאות שונות או זכויות נלוות אשר אינן מהוות שכר דוגמת: החזר הוצאות נסיעה, דמי הבראה הוצאות אש"ל, רכב, טלפון, וכד' אשר אינם בגדר שכר עבודה.

כך לדוגמה אם משכורתו של העובד מורכבת משכר של 5,300 ש"ח ומהחזר הוצאות נסיעה של 1,000 ש"ח, הרי הגם שהסכום הכולל הינו 6,300 ש"ח (יותר מ-מגבלת ה-6,000 ש"ח שנקבעו בחוק) אין מניעה לשלם את הסכום כולו במזומן שכן חלק השכר הינו רק 5,300 ש"ח, סכום הפחות מהמגבלה בחוק.
 

האם "שכר העבודה", לעניין חוק המזומן, הינו שכר עבודה ברוטו או נטו?

לפי עמדת הרשות למיסים אם השכר ברוטו (לרבות כל רכיבי השכר הנלווים לשכר)  עולה על 6,000 ש"ח הרי שלא ניתן לשלם במזומן בכלל!!!

אין באמור לעיל כדי להוות משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף להתייעצות עם עו"ד מומחה בתחום.

© כל הזכויות שמורות לחכם את אור-זך, עורכי דין, 2020