בהתאם לחוק ביטוח לאומי (סעיף 58), אישה זכאי לקבל גמלה לשמירת ההיריון במידה שישנו סיכון לאישה ההרה או לעובר (ראו: הרחבה בהמשך).
בנוסף לתנאי המרכזי של הסיכון העובדת צריכה לעמוד בארבעת התנאים הבאים במצטבר:
1. תושבת ישראל - בהתאם לסעיף 58 לחוק ביטוח לאומי.
עובדת זרה וכל מי שאינה תושבת ישראל, שנמצאת בשמירת הריון, אינה זכאית לגמלת שמירת הריון מהמוסד לביטוח לאומי, גם אם רופא קבע כי עליה להימצא בשמירת הריון.
2. תקופת אכשרה -עובדת ששולמו בעדה דמי ביטוח לאומי בעד 6 חודשים לפחות מתוך 14 החודשים שקדמו ליום הראשון לשמירת ההיריון ("יום הקובע").
3. תשלומים מגופים אחרים – העובדת אינה זכאית בגין שמירת ההיריון לתשלום בגין אובדן ההכנסה מגורם אחר או על פי כל חוק או הסכם עבודה.
4. שהות בישראל - העובדת לא יצאה מהארץ במהלך שמירת ההיריון. אולם, אם שמירת ההיריון היא בשל סוג או סביבת העבודה, ניתן לצאת לחו"ל מבלי שהזכאות לשמירת הריון תפגע.
סיכון לאישה או לעובר
ביטוח לאומי הגדיר שמירת הריון, היעדרות מהעבודה בתקופת הריון עקב:
1. מצב רפואי המסכן אותה או את עוברה.
2. סוג העבודה בו עוסקת האישה מסכן אותה או את עוברה, והמעסיק אינו יכול להציע לה עבודה חלופית.בשני המקרים נדרש אישור רפואי בכתב מרופא. יודגש כי רופא גניקולוג מומחה מטעם הביטוח הלאומי בודק שהסיבה לבקשה לשמירת היריון היא בהתאם לחוק. הרופא יכול לבקש הבהרות ופרטים בכל הנוגע לאישור הרפואי. אם הסיבות הרפואיות אינן מצדיקות שמירת היריון, או שסוג העבודה או עיסוקה של האישה אינם מהווים סכנה לאם ולעובר לפי החוק, הרופא יכול לא לאשר את התביעה של שמירת הריון.
בית דין הארצי לעבודה בפס"ד, ע
ב"ל (ארצי) 45408-02-21 רואן סויטאת נ' המוסד לביטוח לאומי (21.11.2021) קבע, כי הסיכון הרפואי בסעיף 58 לחוק אינו חייב לעלות כדי סכנה קיומית לאשה או לעובר, אולם עליו להגיע לפחות כדי סיכון לתחלואה גופנית, להבדיל מאי נוחות או כאב הנובעים משינויים פיזיולוגיים טבעיים הכרוכים בהריון ועתידים לחלוף פרק זמן סביר לאחר הלידה מבלי להטביע חותם תחלואתי בגוף האישה או העובר.
בית דין הארצי לעבודה בפס"ד,
עב"ל (ארצי) 33203-11-17 צ'ורנינקי נ' המוסד לביטוח לאומי (23.12.2018) קבע, כי בחינת הסוגיה של שמירת ההיריון צריכה להיעשות לאור עמדת הרופא שמילא "בזמן אמת" את טופס הבקשה המקורי הנלווה לתביעה
) לשמירת הריון), שיש לו מעמד כבד משקל. עם זאת גם חוות הדעת של הרופא המטפל צריכה להיות מבוססת ומנומקת כנדרש.
בית דין הארצי לעבודה בפס"ד,
עב"ל (ארצי) 1158/01 המוסד לביטוח לאומי נ' אילנה הק (14.01.2004) קבע, כי הביטוח הלאומי רשאי לבחון את טיב האישור הרפואי והוא אינו מחויב לקבל תביעה לשמירת היריון גם אם מצורף לה אישור. על מבוטחת להיות מודעת לכך שאפשר שתביעתה תדחה אף אם הסתמכה על אישור ונעדרה מעבודתה.