בית הדין הארצי לעבודה דן בסוגיה פורצת דרך האם אבות יחידניים ראשים לצאת לתקופה לידה והורות לפני לידת ילדם ובנוסף להיות זכאים לדמי לידה.
בית הדין הארצי לעבודה בחן מקרה בו הורה יחידני הביא לעולם ילדה בהליך הפריה חוץ-גופית ופונדקאות שנערך בארצות הברית.
יודגש כי, ההורה הוא אביה הביולוגי של הילדה.
ההורה טס לארצות הברית שבועיים לפני לידת בתו, ההורה פירט כי הדבר היה נדרש לצורך ליווי האם הפונדקאית, לרבות השתתפות בפגישות עם הרופאה הגניקולוגית, כמו גם הכנה לקראת הלידה ושהייה עם בתו בארץ זרה למשך כחודש, שכן לאחר הלידה היה על הורה לנהל הליך משפטי המצהיר על אבהותו ולקבל דרכון עבור הילדה.
בית הדין הארצי לעבודה קבע כי הביטוח הלאומי יחיל את סעיפים 49 ו-52 לחוק גם על אבות יחידים ועל בני זוג ששניהם גברים בדרך של פרשנות.
סעיף 52(א) לחוק הביטח לאומי מקנה למבוטחת או למבוטח זכות בחירה (פרט למבוטחים שנקבע לגביהם הסדר ספציפי אחר), באופן המאפשר לו או לה להקדים את תקופת זכאותו לדמי לידה ככל שיפסיק עבודתו או הפסיקה עבודתה לרגל הלידה טרם יום הלידה המשוער או יום הלידה בפועל.
ולכן ההורה זכאי לדמי לידה גם על התקופה שבה שהה בארצות הברית טרם הלידה.
בית הדין הארצי הכיר בכך שהבאת ילד לעולם יכולה להיעשות גם בדרכים נוספות על אלה שהיו מקובלות בעת חקיקת החוק.
[ראו: עב"ל (ארצי) 66181-05-20 אופיר ארגמן נ' המוסד לביטוח לאומי (17.10.2021)].